ברטנורא על משנה מקואות ו׳:י׳

10 הָאָבִיק שֶׁבַּמֶּרְחָץ. כְּלִי שֶׁל מַתֶּכֶת מְשֻׁקָּע בָּאַמְבָּטִי וְיֶשׁ בּוֹ נֶקֶב, דִּכְשֶׁנִּמְאָסִין מֵי הָאַמְבָּטִי מֵחֲמַת הַטְּבִילוֹת פּוֹתְחִים הַנֶּקֶב שֶׁבָּאָבִיק וְיוֹצְאִים הַמַּיִם שֶׁבָּאַמְבָּטִי וּמַמְשִׁיכִין לוֹ מַיִם אֲחֵרִים נְקִיִּים וְסוֹתְמִים הַנֶּקֶב שֶׁלֹּא יֵצְאוּ הַמַּיִם, וְהַמַּיִם הַנִּמְשָׁכִים לָאַמְבָּטִי הֵן כְּשֵׁרִים לִטְבִילָה, דִּלְאַחַר שֶׁרָחֲצוּ בְחַמִּין שֶׁבַּמֶּרְחָץ נִכְנָסִים לָאַמְבָּטִי וְטוֹבְלִים שָׁם:

11 בִּזְמַן שֶׁהוּא בָאֶמְצַע פּוֹסֵל. לְפִי שֶׁכָּל הַמַּיִם גְּרוּרִים עַל גַּבָּיו, וּמַיִם הַגְּרוּרִים עַל גַּבֵּי כֵלִים הֲרֵי אֵלּוּ פְסוּלִים:

12 מִן הַצַּד אֵינוֹ פוֹסֵל. דְּאֵין הַמַּיִם גְּרוּרִים עַל גַּבָּיו, וְאֵין כָּאן שָׁאוּב אֶלָּא מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ, וּשְׁאָר הַמַּיִם הָווּ לְהוּ מִקְוֶה כָשֵׁר סָמוּךְ לַשָּׁאוּב, וּמַיִם שְׁאוּבִין בְּצַד מַיִם כְּשֵׁרִים לֹא פָסְלֵי וְאַף עַל פִּי שֶׁנּוֹגְעִים זֶה בָזֶה:

13 אִם מְקַבֶּלֶת הָאַמְבָּטִי רְבִיעִית. מַיִם כְּשֵׁרִים קֹדֶם שֶׁיַּגִּיעוּ לָאָבִיק, כְּאִלּוּ מְקַבֶּלֶת אַרְבָּעִים סְאָה דָמֵי, מִשּׁוּם דִּרְבִיעִית שִׁעוּר מִקְוֶה הִיא מִדְּאוֹרַיְתָא לְהַטְבִּיל בָּהּ מְחָטִין וְצִנּוֹרִיּוֹת:

14 אִם מְקַבֵּל הָאָבִיק. כְּלוֹמַר כֵּיוָן דְּאָבִיק הוּא הֶעָשׂוּי לְקַבָּלָה כָל שֶׁהוּא, פָּסוּל בְּכָל עִנְיָן שֶׁיִּהְיֶה, בֵּין בָּאֶמְצַע, בֵּין מִן הַצַּד, בֵּין מְקַבֶּלֶת הָאַמְבָּטִי רְבִיעִית קֹדֶם שֶׁבָּא לָאָבִיק, בֵּין אֵינָהּ מְקַבֶּלֶת: